זית ושמיים אפורים
לי רמון
2017
"באמנות שלי באה לידי ביטוי החוויה שלי כישראלי החי ויוצר בגליל. יצירה הנעשית מתוך תודעה היסטורית מחד והתמודדות עם ההוויה הנוכחית מאידך." במילים אלו פותח קסירר את האתר שלו ועוד מדגיש ומכנה עצמו בכותרת: "צייר ישראלי".
אכן, מחוייבות ומסירות זו אינה מסיטה מבט למקום אחר מאז העתיק את מגוריו מתל אביב למושב יודפת בשנת 2004. קסירר מתמקד בציוריו בנוף הגלילי, ובמיקוד נוסף, עומד עץ הזית. הישוב יודפת בו חי קסירר ומשפחתו יושב על רכס יודפת שבגליל התחתון למרגלות הר עצמון, נקרא ע"ש יודפת העתיקה הסמוכה, עם כל כובד משקלה ההיסטורי.
כבר בציוריו המוקדמים בגליל, במרכז הציור תמיד הופיע - עץ הזית. בודד, בקבוצות או בכרם. בחלק מהציורים נראים כלי עבודת המסיק והמוסקים העמלים על מלאכתם או נחים בצילו. העץ נצבע בירוק אפרפר, מסביבו הצמחיה בירוק רענן, פרחים מנקדים את הירוק. ברקע, הנוף נפרש למרחק, שמיים תכולים ועננה לבנה משייטת מעל.
הבחירה בעץ הזית ובנופים הרכים והפאסטורליים, נראית כהחלטה לצייר את הסמל הקדום ורב המשמעות, ולא פחות, את החיים המתאפשרים בגליל גם היום כרצף שליו שאינו מופרע ע"י דהרת הזמן וקצב החיים של מרכז הארץ. לדברי קסירר, עץ הזית מסמל עבורו את השרידות והקיימות של העם היהודי בארץ האבות.
הזית בגליל עדיין פועל כמסמן בעלות על קרקע, מעניק סדר טוב ויציבות, מכנס משפחות לפעולות המסיק ומעניק בכך שלווה כמו בימי בראשית.
קסירר מצייר בשכבות עבות של צבע שמן הנמרחות זו על גבי זו. ממתינות בסבלנות להתייבשות השכבה הקודמת. גבשושיות הצבע מקיימות טקסטורות עשירות, כמעט כמו פני האדמה המתוארת בהן, כמעט כמו חיספוס גזע עץ הזית. עושר שהעין כמו מלטפת ומקבלת עונג חושני.
קסירר השתתף בתערוכה "עת מסיק" שאצרתי ב'קצה' בשנת 2009, כתבתי אז: "...עת המסיק הגיע, ואיתו אחוות המוסקים הגליליים, ערבים כיהודים. גם אם אחווה זו נחבטה וטולטלה לא מעט – הטיפול בעץ הזית חוזר ומאגד אותה לסמל של תקווה, שיתוף וכבוד הדדי".
קשוב לנוף ולרוח הנושבת בו, קדרו השמיים בציוריו האחרונים, "צייר ישראלי" כדבריו. בתערוכתו זו מציג קסירר עצים שהאפירו, אפילו השחירו, חלקם אף נגדמו. המוסקים יצאו מהתמונה. גם השלווה והאחווה הגלילית הופרה.
"מה קרה, נגמרו לך הצבעים?" נשאל ע"י אביו ניצול השואה, המכיר אותו ואת ציוריו היטב. שאלה זו
יכולה היתה להשאל על אספקת שפורפרות הצבע, אך נראה שהיא נשאלה במובנה הסימלי.
לי רמון - אוצרת גלרית הקצה - מאי 2017