אציל הנפש ועצי הזית
פרופ רומן כצמן
2013
שלום משה,
שלי הוא הכבוד שספרי נושא את ציורך על כריכתו! אני אוהב את האמנות שלך. יש בה משהו שהיה בציור שנות ה20 ושאבד בדרך -- הייתי קורא לזה תום של רעיון-דמות. המוטיבים של האדם-העץ, האדם-האדמה והאדם-הסולם קרובים מאוד ללבי, מיתוס היסוד שלך מדבר אלי כאילו כבר ראיתי אותו בחלומותי. אני מודה לך מקרב לב על אמנותך, ועל שנתת לי הזדמנות לפרוש לפניך את רגשותיי.
אני לא עוסק בתאוריה של אמנות פלסטית, אבל אוהב את האמנות ומלמד את תולדות האסתטיקה זה כמה שנים.
מיתוס היסוד הוא מושג באסכולה מדעית מסוימת, שאינה מושלמת, אבל המושגים שלה נוחים, אם מבינים אותם מספיק רחב. לא בכל מיתולוגיה ולא אצל כל אמן אפשר להבחין במיתוס היסוד, כלומר זה שמאחד ומצמיח את כל האחרים, אבל אצלך אני חשתי אותו בצורה של אדם כעץ השדה. זה זכרון היסוד של האדם, וגם הנבואה שלו. האיש הירוק-האדום שלך, המלאך הנופל הזה, יעקב הכושל שנופל מן העץ (או עולה על העץ או לשמיים) -- הוא כל כך רוצה להיאחז בסולם שזה נוגע ללב ומטריד. הוא שואף לממש את עצמו -- וזה העיקר בכל מיתוס: מימוש האישיות בנס.
הספר אמור לראות אור בשבועות הקרובים. אני שמח שגילית עניין בו. אני לא מנגיד בין כנות לרטוריקה אלא אדרבה מאחד אותן. מהלך זה אינו טריוויאלי ואינו קל, אבל נחוץ מאוד לפתרון כמה אי הבנות נפוצות בתרבותנו. זהו הספר הרביעי שלי. בקודמים דיברתי ארוכות על יצירת המיתוסים בספרות, ואחד מהם מוקדש לנושא שפת הגוף. שם התייחסתי מעט לציור ולפיסול.
סליחה שהארכתי בדברים. היה לי לעונג לענות לשאלותיך. אשתדל לעקוב אחרי התערוכות שלך באתר ואולי ניפגש באחת מהן.
בברכות חמות,
רומן
פרופ' רומן כצמן, ראש המחלקה לספרות עם ישראל, אונ' בר אילן.
8.10.2013
